ב-24 ביוני 2025, נכנס לתוקף התיקון לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות). התשנ"ו–1996.
תיקון זה, מביא עימו שינויים מרכזיים בדרישות ההסמכה והכשירות של ממוני בטיחות בעבודה.
מטרת השינויים בתקנות היא להתאים את הדרישות למציאות בשטח, להפחית בירוקרטיה ועומס על ממוני בטיחות ומעסיקים, תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה.
התיקון לתקנות מתמקד בשני שינויים עיקריים:
במאמר הבא נסקור את עיקרי התיקון לחוק.
אחד החידושים הבולטים בתיקון 2025 הוא ההכרה הרשמית בהנדסאי בטיחות כמועמדים להסמכה כממוני בטיחות.
הנדסאי בטיחות הוא אדם שסיים לימודי הנדסאי במגמת בטיחות במוסד מוכר (באישור המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע) וקיבל תעודת הנדסאי בטיחות. כעת, בהתאם לתקנות החדשות, הנדסאי בטיחות יכול לקבל אישור כשירות כממונה על הבטיחות בעבודה, אם יעמוד במספר תנאים מצטברים:
על המועמד להיות בוגר מסלול הנדסאי בטיחות מוכר ולקבל תעודת הסמכה רשמית לכך. תוכנית הלימודים שלו כוללת כבר את התכנים המקצועיים הרלוונטיים בתחום הבטיחות והגיהות בעבודה.
לאחר סיום הלימודים, על הנדסאי הבטיחות לעבור התמחות בעבודה מעשית בתחום הבטיחות. התקנות קובעות שתי חלופות להתמחות:
בנוסף להשכלה ולניסיון, על הנדסאי הבטיחות לעבור בהצלחה בחינה מקצועית בפני ועדה בוחנת שמינה מפקח העבודה הראשי. הבחינה הממלכתית תיערך לפחות פעמיים בשנה ותבחן את הידע והמיומנויות הנדרשות מממונה בטיחות. למעשה, תקנה זו מאפשרת לבוגרי מגמת בטיחות לדלג על הצורך לעבור את הקורס הארוך לממוני בטיחות (הנדרש מבעלי השכלה אחרת), ולהגיע ישר לבחינת ההסמכה, בזכות הרקע הלימודי הרלוונטי שלהם.
המסלול החדש מקצר ומייעל משמעותית את הדרך של הנדסאי בטיחות צעירים להפוך לממוני בטיחות מוסמכים. במקום להמתין שנים לצבירת ותק רב ולקורסים נוספים, מי שלמדו במיוחד תחום זה יוכלו להשתלב מהר יותר בשוק העבודה כממוני בטיחות מן המניין.
התיקון בתקנות כולל גם עדכון של הדרישה להשתלמות תקופתית, מה שנקרא גם ימי כשירות של ממוני בטיחות.
עד כה, היה על כל ממונה בטיחות לעבור 8 ימי השתלמות מקצועיים לפחות בשנה אחת, ולהגיש דיווח על כך למפקח העבודה הראשי.
דרישה זו יצרה עומס הן על הממונים (שנדרשו להיעדר משבעה ימי עבודה בשנה לטובת ההשתלמויות) והן על המעסיקים שנשאו בעלויות ההכשרה ובאובדן ימי עבודה.
מעתה, ממונה בטיחות נדרש להשתתף ב-12 ימי כשירות ב 3 שנים – כלומר, בממוצע 4 ימים בשנה, במקום 8.
הנוסח הקודם של התקנות חייב דיווח שנתי של הממונה עצמו על השתתפותו בהשתלמויות בשנה החולפת. לפי התיקון, הדרישה עודכנה לדיווח תקופתי על עצם השתתפות הממונה בימי ההשתלמות שנקבעו. המשמעות המעשית היא שההתמקדות היא בבדיקה מחזורית (כל 3 שנים) של עמידת הממונה בדרישות ההשתלמות, ולא בדיווח בירוקרטי בכל שנה.
משרד העבודה אף הודיע כי דיווחי ימי ההשתלמות יועברו וינותחו באופן מרוכז, ייתכן שעל-ידי מוסדות ההכשרה עצמם, כדי להקל על הממונים.
השילוב של הפחתת מספר הימים והקלה בדרכי הדיווח נועד לעודד ממוני בטיחות להתמיד בעדכון הידע שלהם מבלי לחוש בעומס בלתי סביר. כך ישמרו הממונים על רמה מקצועית גבוהה ועדכנית, אך במסגרת הגיונית שמתחשבת גם בצרכי העבודה השוטפת. זהו שינוי מבורך למעסיקים רבים, במיוחד בארגונים קטנים ובינוניים, שבהם כל יום השתלמות של הממונה מורגש בתפעול העסק.
התיקון לתקנת הבטיחות תשפ"ה קובע כי תוקף האישור הוא שלוש שנים, עם אפשרות לחידוש בכל פעם לשלוש שנים נוספות. החידוש מותנה בהשלמת ההשתלמויות הדרושות.
ממונה שלא ישלים השתלמויות במשך יותר מ-8 שנים — יחויב לעבור בחינה מחדש, ואם ייכשל, יחזור לקורס מלא.
ממונים שכבר הוסמכו לפני כניסת התקנות החדשות:
האישור הנוכחי שלהם ייחשב בתוקף עד שלוש שנים ממועד הדיווח האחרון שלהם.
במהלך התקופה הזו, הם חייבים להשלים 12 ימי השתלמות לפי הכללים החדשים כדי לחדש.
האישור תקף ל-3 שנים וניתן לחידוש בכפוף להשלמת השתלמויות.
12 ימי השתלמות לאורך שלוש שנים (בממוצע 4 בשנה).
גם הנדסאי בטיחות שסיים התמחות ועבר בחינה רשמית.
יצטרך לעבור בחינה מחדש או לחזור לקורס מלא.
יוני 2025, עם הוראות מעבר לממונים קיימים.